ארמונות החשמונאים
ארמונות החשמונאים הינם שריד היסטורי
מהתקופה שלפני חורבן בית שני.
הארמונות נבנו ע"י שלושה מלכים. הראשון הוא יוחנן הורקנוס נכדו של שמעון בן מתתיהו. בתחילה הוא הקים אחוזה מלכותית ומסביבה נטע עצי פרי המיוחדים ליריחו- עצי התמר והאפרסמון. לגידול עצי הפרי הוא השתמש במימיו של וואדי קלט. לאחר מכן הוא בנה מגדל שמירה בצידה הדרומי של האחוזה, על הנחל מתחת לקיפרוס. בהמשך הוא רחיב את הארמון מערבה והוסיף בריכות. בנו אלכסנדר ינאי הרחיב את מפעל אביו ובנה את הבריכה הגדולה שמורכבת משתי בריכות שחיה בגודל של כ-10X10מ' עם מדרגה תת מימית ביניהם שבה עוברת אמת המים מזרחה. בספר מלחמות היהודים א' שורה 437 מופיע הסיפור המזעזע, על יונתן אריסטובולוס שהיה נער יפה בן 17 והיה כהן גדול ואהוב על העם.
לאחר שהורדוס ראה אותו בעבודתו במקדש בחג הסוכות וראה את הערצת העם אליו נתקנא.
המתין הורדוס עד למחרת חג הסוכות בו ירדה משפחת המלוכה מירושלים חזרה ליריחו,
ובאותו היום הזמין הורדוס בשעת ערב נערים אנשי שלומו שישחקו עם יונתן אריסטובולוס גיסו,
ובשעת משחק זה הטביעו הורדוס למוות בבריכות אלו, לפני יום הולדתו ה-18 ולפני שמלאה לו שנה
בכהונה הגדולה. מדרום לבריכות השחייה ישנם שרידי בור עם עמודים בתוכו וגבעה מלאכותית שעליה
עמד פאביליון – אולם עמודים הצופה אל הבריכות התכולות והגנים הירוקים. אחרי מותו של אלכסנדר
אשתו בנתה את ארמונות התאומים דרומית לפאביליון תוך כדי חפירה עמוקה כדי לא להסתיר את הנוף.
ארמונות אלו מוקפים בגנים ובריכות. באתר זה נמצא בית הכנסת הקדום בעולם שנבנה
לפני כ-2075 עד 2050 שנה, בימי מלכותה של שלומציון המלכה. במקום, אולם מפואר בגודל
11.5X16.5 הפונה לירושלים בעל ספסלים סביבו וחדר הסבה בגודל 4.7X6.4 מטר למשפחת המלוכה

בקצהו הדרום מערבי. נמצא גם כיור נטילת ידיים בקיר הצפוני, וגניזה בגודל 1.5X1X0.45 מטר שנמצאה
שרופה בפינה הצפון מזרחית. בחלק המערבי התגלה מקווה טהרה גדול עם בריכת אוצר לצידו ומכלול
חדרים לרחצה. ממזרח אליו חצר מבואה גדולה עם שישה חדרים בגודל 20X10.5 מטר. מצפון וממזרח
לבית הכנסת מערך מטבחים וחדרי שירות של הארמונות, שנחפרו וניתן לעקוב לאורכם אחר אמת המים
ממערב למזרח עד העץ הגדול.
הורדוס המלך השלישי הקשור בבניית ארמונות אלה בנה בתקופת מלכותו שלושה ארמונות. השלישי הוא
המפואר ביותר התפרשׂ בצד המזרחי של מכלול הארמונות כולו ובשני גדות ואדי קלט. בגדה הצפונית בנה
הורדוס בריכת מים, גן ענק שקוע עם קיר עליו נמצאו תבליטי פסיפס, ותל מלאכותי עם בור מים, בית מרחץ
קטן ואולם קבלת פנים, שממנו הוליך גשר צפונה אל המכלול הגדול יותר שהיה מצפון לנחל. לאורך הנחל
בנה הורדוס בגדה הצפונית שורת עמודים מקורה ובנקודה מסוימת אף בנה אמפי לתצפית על הנחל.
כל השטח ההררי מערבית לארמונות ועד להרים הנישאים ממערב הוא שטח מערות קבורה. חלקם של
המערות נחפרו והממצאים הועברו לאוניברסיטת חיפה. במקום ישנם מערות קבורה נוספות שטרם
נחשפו. אחת מהמערות הינה מערת גוליית, מערת קבורה מפוארת, הנמצאת כ-700 מ' מצפון לארמונות,
בקצה הצפון-מערבי של הגנים המלכותיים. מחוץ למערה מקווה טהרה חשמונאי עם אוצר ובכניסה למערה
רחבת הספדים חצובה בגודל 12X12 מ' שהוקפה בספסלים. המקור נחפר על ידי אהוד נצר ונחקר בידי
רחל כחלילי.

התמונות באדיבות עמותת תרבות ומורשת יריחו