בית הכנסת שלום על ישראל
בית הכנסת "שלום על ישראל" הינו בית הכנסת העתיק
של יריחו. בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על ידי דוקטור ברמקי, מטעם רשות העתיקות של המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את
רצפת הפסיפס בגודל 10X13 מטר כבית כנסת עתיק, בזכות הציורים והכתובת "שלום על ישראל", שהיא המקור לשמו של בית הכנסת. בית הכנסת הוקם במאה השביעית לספירה. ישנם דעות אחרות שהוא הוקם במאה השלישית בתקופה של התלמוד הירושלמי. בית הכנסת פונה מערבה לכיוון ירושלים רצפת הפסיפס בבית הכנסת כוללת צורות גיאומטריות בצורה של לבבות הפוכים ושל תשליב של מרובעים ועיגולים בתחתית. במרכז הפסיפס עיגול ובו מנורת שבעת הקנים, כשמימינה שופר, משמאלה לולב ומתחתיה הכתובת בעברית "שלום על ישראל". ליד הכניסה נמצאה כתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את
הפסיפס: "דכירן לטב יהוי דכרונהון לטב כל קהלה קדישה רבייה וזעוריה דסייע ותהון מלכיה דעלמה ואתחזקון ועבדון פסיפסה דידע
שמהתון ודבניהון ודאנשי בתיהון יכתוב יתהון בספר חיים (עם) צדיקיה. חברין לכל ישראל של (ום)". תרגום
הכתובת לעברית: "יהיו זכורים לטוב וזיכרונם לטוב כל הקהילה הקדושה, זקניה וצעיריה שעזר להם מלך
העולם והתחזקו ועשו הפסיפס. (הוא) היודע שמותיהם ושל בניהם ואנשי ביתם. יכתוב אותם בספר החיים
עם הצדיקים. (הם) חברים לכל ישראל. שלום."
במוזיאון השומרוני הטוב ובבית הכנסת ביישוב "כוכב השחר" יש העתק של פסיפס בית הכנסת "שלום על
ישראל" ביריחו.
פסיפס בית כנסת זה הינו מיוחד, לאור העובדה שאין בו שום צורה של אדם או חיה. זאת לעומת בית
הכנסת העתיק בנערן, שם יש בפסיפס צורות רבות של חיות.
לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, החלו ישראלים רבים לבקר ב"שלום על ישראל" ביריחו, ובמקומות
קדושים אחרים ביהודה ושומרון. ערבי מקומי בנה בית על האתר ודרש דמי כניסה למבקרים. בשנת 1986
רשות הגנים הלאומיים רכשה את הבניין.
אחרי מלחמת יום כפור, קמה ישיבת יריחו ברשותו של הרב חנן פורת זצ"ל. ראש הישיבה היה הרב נחום
רבינוביץ'. הישיבה פעלה במקום במתכונת זו עד הסכמי אוסלו.
לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, שבמסגרתם נמסרה העיר יריחו לרשות הפלסטינית, תלמידי
הישיבה חששו שיימנע מהם להגיע למקום. ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל חפץ בתחילה לסגור את
הישיבה, אבל לחצים מחבר הכנסת הרב חנן פורת ז"ל, נחמיה תמרי, הרב הראשי לישראל ישראל מאיר
לאו, ואחרים הצליחו לבטל את ההחלטה. רבין החליט לתת ל"שלום על ישראל" סטטוס מיוחד: האתר
נשאר תחת שליטה ישראלית במסגרת הסכם קהיר שנחתם במאי 1994. הסדר זה היווה דוגמה לאחר מכן
לישיבת קבר יוסף שבשכם. עמותת תרבות ומורשת יריחו ניהלה את הפעילות בבית הכנסת ודאגה לסיום
בניית הגג. כמו כן סיכמה העמותה עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א להקים במקום ישיבה. הרב בפועל היה
יוסי פלאי. התלמידים היו מגיעים מדי יום מיצהר בשמירה צהלית בלבוש אזרחי
גם לאחר הסכמי אוסלו, היחס של ערביי יריחו לבית הכנסת "שלום על ישראל" היה נינוח, אולם, מצב זה
הסתיים בראש השנה תשס"א. בליל ה־12 באוקטובר 2000, פורעים ערבים נכנסו לבנין הישיבה והשחיתו
סידורים, ריהוט, ושרפו את הקומה השנייה. הרשות הפלסטינית שיפצה חלק מהנזקים. החל משנת תש"ע,
שבה הפעילות אל בית הכנסת ישנם סיורים במקום, תפילות ושיעורי תורה.
ספר התורה של בית הכנסת ניצל בזכות שמירתו בתוך כספת במחסן הנמצא ליד הפסיפס. אולם הצבא
סירב להיכנס ליריחו כדי להציל את הספר. לבסוף אנשי הישיבה העבירו למפקד בקשר את הוראות פתיחת
הכספת. הוראות אלו הועברו לפלסטינים, אשר פתחו את הכספת והחזירו את ספר-התורה. כיום הספר
נמצא במאחז "בית חגלה" (מול נבו) הסמוך ליריחו.

התמונות באדיבות עמותת תרבות ומורשת יריחו