שו"ת פסח 1 - הלכות בדיקת חמץ

פרטים

קטגוריה: הלכות מקום

פורסם ב 07/04/14

נכתב על ידי הרב נתן

1. אלו מקומות חייבים בבדיקה?
   מקומות שיש לחוש שהכניסו בהם חמץ: א. כל המקומות שנכנסים אליהם עם אוכל. ב. כל המקומות שדרך להיכנס אליהם לפעמים בשעת הארוחה (ולכן יש לחוש שמא נכנס לשם עם אוכל) ג. אם יש ילדים קטנים שמסתובבים עם אוכל – כל מקום שידם מגעת.
2. האם מחסן שלא מאכסנים בו אוכל חייב בבדיקת חמץ
   מחסן שלא מאכסנים בו אוכל פטור מבדיקה, כי אין דרך להיכנס למחסן באמצע הסעודה. אולם אם ילדים נכנסים למחסן חייב בבדיקה – במקום שידם מגעת.
3. מה דין תיקים מעילים
   חייבים בבדיקה. בגדים שיש לחוש בהם לחתיכות קטנות פירורי חמץ – אם עברו כביסה אין חייבים בבדיקה. אם יש לחוש לממתקים סגורים בעטיפה (כמו כיף כף) או בשקית, או לחתיכות גדולות (לדוג' בסקוויט) חייבים בבדיקה אפילו אם עברו כביסה.
   אם עקרת הבית מקפידה לרוקן את כיסי הבגדים לפני הכביסה – פטורים מבדיקה.
   בגדי מבוגרים – אדם שיודע בעצמו שאין דרכו להניח אוכל בכיסים, אין צריך לבדוק.
4. ניקוי הרצפה לפסח
   בחריצים שבין הבלטות, וכן בסוגי רצפה אחרים (פרקט, PVC) עלולים להימצא פירורי חמץ. אולם כבר נאמר בגמרא שפירורים שנדרסים ברגליים הרי הם בטלים מאליהם ואין בהם חובת ביעור חמץ. ולכן מצד הדין אין צריך לנקות את החריצים. עם זאת, בפסח ראוי ונכון להיזהר שלא לאכול על הרצפה. וכן להיזהר שלא ייפול אוכל על הרצפה.
   הנוהגים לנקות את החריצים הרי זה הידור ומנהג טוב, בכפוף לנכתב בתשובה הבאה.
5. "ניקיונות הבית לפסח" - מהי החובה מבחינה הלכתית
   מצד ההלכה צריך לטאטא את הבית בערב בדיקת חמץ, כדי שיהיה ניתן לבדוק חמץ. מקומות שמצטבר בהם פירורי חמץ (הגומי של דלת המקרר, מגירות במטבח, ארון לחם וכדו') – צריך לנקות. פירורים קטנים של חמץ, שהם מאוסים – מצד הדין אפשר להניח להם. אולם אם יש חשש שהם עלולים להתערב באוכל שאוכלים בפסח נוהגים לנקות הכל. ולכן נוהגים לנקות את הכיסאות, המדפים של המקרר, ועוד ועוד.
   את הרצפה לא צריך לשטוף או לצחצח – מספיק לטאטא. גם אם נשארו פירורי חמץ בחריצים הרי הם בטלים.
   ארונות בגדים, ספריות, ושאר ארונות שאין בהם אוכל – לא צריך להוציא הכל ולנקות את המדפים והארון, אלא אם כן יש חשש שהניחו שם חמץ – לפי מה שנתבאר בתשובה מס' 1 (ילדים וכדו').
   עם זאת, כידוע נהגו הנשים לצחצח את כל הבית לפסח. ואם זה לא יוצר מתח, עצבים, תשישות וכדו' – אז זה מנהג טוב.

אישה שמגיעה מותשת לליל הסדר, ונרדמת באמצע ההגדה, צריכה לקבל על עצמה לשנה הבאה לעשות רק את הדרוש לפי ההלכה, על מנת שתוכל לתפקד בליל הסדר  כמו שראוי לבני חורין. [ובדרך חידוד, על כך אומרים בתחילת ההגדה: "השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין"] וכן, גברים או נשים, שלא מספיקים להתכונן מבחינה רוחנית לליל הסדר, ללמוד את הלכות החג, להתכונן לסיפור יציאת מצרים וכדו' – ישקלו צעדיהם, שלא ייצא שכרם בהפסדם.

1. האם מקומות שניקו אותם היטב פטורים מבדיקת חמץ (ארונות מטבח, מכונית, וכדו')
   מקומות שניקו אותם היטב, דהיינו שהעבירו בהם סמרטוט ועשו ניקיון יסודי – פטורים מבדיקת חמץ. ולכן אין חובה בבדיקת חמץ לרוקן את כל המקרר ולבדוק את המדפים שבמקרר (כי ניקו אותו היטב לפני כן). ולכן לגבי הארונות שבהם הניחו את כלי הפסח – אין חובה להוציא את כלי הפסח ולבדוק בתוך הארון (כי ניקו היטב את הארון לפני שהכניסו את כלי הפסח). כמובן שכל זה בתנאי שאחר הניקיון נזהרו שלא ייכנס חמץ.
   וכן לגבי האוטו – ניתן לנקות אותו ביסודיות לפני ערב בדיקת חמץ, ולהקפיד שלא ייכנסו אליו עם חמץ, ואז לא צריך לבדוק אותו בליל בדיקת חמץ.
2. מה דין הצעצועים והמשחקים
   יש להבדיל בין צעצועים ומשחקים שרוצים להשתמש בהם בפסח, לבין אלו שלא:
   מה שאפשר לסגור בארון ולא להשתמש: אם יש קושי בדבר - ניתן להקל ולסגור ולכלול במכירת חמץ.
   מה שרוצים להשתמש בפסח – צריך לנקות. אולם יש לדעת, שפירורים שתקועים בתוך הצעצועים, או דבוקים בהם, אם הם פירורים קטנים והם גם מלוכלכים (מן הסתם) – אין חובה לנקות אותם. ולכן: משחקים בתוך קופסה – צריך לפתוח את הקופסה ולבדוק שאין שם חתיכות של חמץ (עוגיות וכדו'). משחקים כמו לגו – לא צריך לעבור עם קיסם בתוך כל החלקים ולנקות. בובות וכדו' – לא צריך להכניס לכביסה. אולם מן הראוי שלא להעלות על השולחן שאוכלים בו משחקים כאלה שלא ניקו אותם היטב, וזו הנהגה טובה של זהירות מאיסור אכילת חמץ. אישה שרוצה לכבס את כל הצעצועים – הרי זה משובח, בתנאי שהיא יודעת שזה חומרה גדולה, ובתנאי שזה לא גורם לעומס נפשי ומרירות.
3. מה דין הספרים
   אין צורך למכור את כל הספרים לגוי, ואין צורך לבדוק את הספרים מפירורי חמץ בין הדפים. אך יש להיזהר שלא להעלות על שולחן האוכל ספרים שלא נזהרו בהם כל השנה שלא יפלו לתוכם פירורי חמץ. והנהגה טובה להיזהר כל השנה שלא לאכול מעל ספר, כדי שיהיה ניתן להשתמש בו בפסח ללא חשש. ספרים שרוצה להשתמש בפסח בזמן האוכל – ובמשך השנה לא נזהר בהם מפירורים – יבדוק דף דף.
   אין חובה לנער את כל הספרים, וזה גם לא מועיל לשום דבר. ועל כך נאמר: "אבק זה לא חמץ"
4. מה עושים עם כלי החמץ
   כלים שבלועים מחמץ אין צריך למכור במכירת חמץ. [ומי שמוכר את כלי החמץ במכירת חמץ צריך לטבול את הכלים לאחר הפסח, כדי כלים שנקנים מן הגוי.] צריך לבדוק שאין בתוכם חמץ (כגון בתוך הסירים – לבדוק שלא הוכנס חמץ לשם ע"י הילדים). כלי חמץ שהילדים לא מגיעים אליהם, הם בחזקת שאין עליהם ממשות של חמץ ופטורים מבדיקת חמץ.
   כלי חמץ צריך להצניע בפסח, והטעם שגזרו חכמים כן, כדי שלא ישכח ויבוא להשתמש בהם בפסח. ויש להצניעם בארון סגור, או בחדר שלא משתמשים בו בפסח. אם כלי החמץ נשארים בארון הקבוע שלהם צריך לסוגרו עם סרט הדבקה וכדו'.
   כלי חמץ שלא משתמשים בהם לאכילה כלל, אלא הוקצו למשחק לילדים, אין צריך להצניע בפסח.
5. ברכונים
   מעיקר הדין אם ניקו הברכונים בהקפדה גדולה שאין בהם חמץ כלל מותר להשתמש בהם בפסח. אך הראוי הוא להצניע הברכונים ולא להשתמש בהם בפסח, כיון שקשה לנקותם מכל החמץ שדבוק בהם. אם מצניעים הברכונים אין חובה לנקותם כיון שמדובר בחמץ מאוס ופחות מכזית.
6. 11.   האם אפשר לסמוך על ילדים בניקיונות לפסח ובדיקת חמץ
   מצד הדין אפשר לסמוך על קטנים מגיל מצוות, אך כתבו הפוסקים שלכתחילה ראוי לבדוק ע"י גדולים. לגבי ניקיונות – ודאי אפשר לתת לקטנים להשתתף בניקיונות, ואין כל מניעה בדבר. אולם יש לבדוק את אותם מקומות שהקטנים ניקו, ולא לסמוך רק על הניקיון שהם עשו. בשעת הדחק מותר לסמוך על קטן גם בבדיקת חמץ, והטעם הוא משום שבדיקת חמץ היא מדרבנן (שהרי מהתורה די בביטול החמץ). 
7. 12.   בדיקת חמץ במקווה
   חדרי הרחצה והטבילה ודאי פטורים מבדיקה, שהרי זה מקום שלא מכניסים בו חמץ כל השנה. לגבי חדר הכניסה, מן הראוי לבדוק בו (כיון שבמשך השנה הרבה אנשים היו שם, ואי אפשר לשאול את כולם האם נכנסו עם אוכל) ובלי ברכה. מי שיבדוק במקווה יעשה זאת מיד אחר הבדיקה שבודק בביתו, ויכוון בברכה גם על ביתו וגם על המקווה.
8. בדיקת חמץ עם פנס – לכתחילה?
   הרב משה פיינשטיין זצ"ל היה נוהג להתחיל את הבדיקה עם נר, כמו שתקנו חכמים, ואח"כ היה מכבה את הנר ובודק עם פנס, כיון שסבר שהפנס יעיל יותר.
   כמו כן היה נוהג להדליק את תאורת החשמל בחדר ולא לכבות, כי כשהחדר מואר רואים טוב יותר. וכן נהגו גדולים נוספים.
9. בשביל מה בודקים היום חמץ – והרי הבית כבר נקי ומצוחצח?
   מקום שניקו אותו ביסודיות ונזהרו אח"כ שלא ייכנס חמץ – פטור מבדיקה. אכן חובת הבדיקה בליל בדיקת חמץ היא לוודא שכל המקומות אכן נוקו ולא נשכח שום מקום (מגירה, תיק, מעיל, וכדו'). כמוכן חובת הבדיקה לבדוק שלא התפזר בבית חמץ לאחר הניקיון.
   בדיקת חמץ לא נועדה רק למצוא את הפתיתים שהחביאו בבית, בדיקת חמץ נועדה לוודא שכל המקומות החייבים בבדיקה אכן נוקו או נבדקו כראוי.
   תקנת בדיקת חמץ היא הכנה למצוות ביעור החמץ. ולכן מעיקר הדין יש חובה לאסוף את כל החמץ שנמצא ולהניחו במקום משומר (שלא יתפזר בבית), עד למחר. וכך יש לנהוג גם לגבי החמץ שמוצאים בבדיקה, וגם לגבי מוצרי החמץ שעדיין אוכלים – יש לרכז את כל החמץ במקום אחד משומר. לגבי המוצרים שבמקרר – יש למיין את החמץ ולרכז במקום אחד. וצריך לעבור על המוצרים שנקנו לפסח - במקרר ובארונות, ולוודא שאין שם מוצרי חמץ.
   אם ילדים לקחו חמץ אחר בדיקת החמץ והסתובבו בבית, יש חובה לבדוק חמץ שוב, ויש לשאול חכם האם לברך שוב על בדיקת חמץ.